ניתוח סיכונים הנו מתודה העוסקת בטיפול בנזק עוד לפני שהוא נגרם. זהו מארג של פעולות פרואקטיביות המבוצעות על מנת להעריך את הסיכונים ולנקוט מבעוד זמן באמצעים שמטרתם למזער את הסיכון ובפעולות עקיפות שמטרתן הקטנת ההסתברות וההשפעה של תרחישים עוינים.
סיכון הוא ההסתברות לאבדן ערך כלשהו בעתיד והוא נובע ממגוון רחב של תרחישים, בין מעשי ידי אדם, לרבות התקפות טרור ובין תוצאה של אירוע טבעי, מפגע אקולוגי או שילוב של הללו לרבות תאונות טכנולוגיות, מלחמות ואסונות טבע.
לצורך קיומה התקין של החברה מחזיקה המדינה בתשתיות מורכבות, הנמצאות בכל מקום ומקיימות ביניהן קשרי גומלין ותלות הדדית. קיימת הסכמה רחבה באשר לחשיבותן של תשתיות לאומיות לחברה ולמדינה ובאשר לצורך, שלא לומר הכרח, להבטיח את קיומן ואת יכולתן לתפקד בשגרה ובחירום. שיבוש פעילותן של התשתיות הללו עשוי להוביל לכשלי שרשרת חמורים בהשלכתם.
תשתיות לאומיות מקיימות מערכת של צמתים קריטיים אשר התקפות עליהם - קונבנציונאליות ובלתי קונבנציונאליות, מסוגלות לשחרר שרשרת של אירועים שמשמעותם קריסה של שירותים וסדרה של השלכות הנגררות זו אחר זו.
גם מערכות, חברות, ומפעלים הם ארגונים המקיימים פעילויות ומחזיקים במתקנים ובנכסים המהווים בסיס לקיומם ואשר פגיעה בהם עשויה להמיט נזק כבד, עד כדי פגיעה ממשית ביכולתו של הארגון להתקיים או לספק את השירותים והמוצרים שהם תפקידו והצדקת קיומו.
אשר על כן, מתחייבת גישה פרואקטיבית שמשמעותה נקיטה של יוזמה ופעולות המבוצעות מראש, אשר מטרתן למנוע או להקטין את נזקם של אירועים צפויים.
מאז שנות השישים של המאה הקודמת, הפך הטרור  צל  מאיים על הכפר הגלובאלי. הוא מכה ללא אבחנה ואינו בוחל באף מטרה. פיגועי טרור גורמים לנפגעים בנפש, לנזק כלכלי ולפגיעה מוראלית. ביתר שאת, בעשור וחצי האחרונים, הפך הטרור לאיום אסטרטגי של ממש אשר מדינות, תשתיות, מערכות וארגונים מחויבים לקחת אותו בחשבון על מנת להבטיח את שרידותם התפקודית והעסקית ואת שלום הבאים בשעריהם.
נוכח רמת האיום הגבוהה במיוחד, אשר הומחשה בעשור האחרון בשורה ארוכה של פיגועים, האבטחה הנה צורך קיומי והיא נחוצה לכל גוף, מוסד או ארגון ציבורי, לצורך ההגנה על הבאים בשעריו ועל פעילותו.
כתוצאה מתמונת מצב זו, מתפתחת האבטחה האזרחית ברחבי העולם, וגם בישראל, כתחום מקצועי רב ערך עבור גורמים שונים, ממלכתיים, ציבוריים ועסקיים לרבות קונצרנים, חברות בינלאומיות, ארגונים וחברות מקומיות הצורכים אבטחה, כמוצר או כשרות, לצורך קיום שגרת פעילותם.
מטרתה של תכנית אבטחה אפקטיבית הנה בראש וראשונה למנוע ולסכל ניסיונות של מחבלים לבצע פיגועים בעתיד. ואולם, בד בבד, יישום תכנית אבטחה, שהיא שקולה, מותאמת ומקצועית, מהווה מסר מרגיע של שליטה ואחריות מצד הנהלת הארגון כלפי עובדיו, לקוחותיו ואורחיו וכלפי הציבור בכלל.
דע עקא, תכנית אבטחה שאינה מותאמת לאיומים, או שאיננה מאזנת בין צרכי הביטחון של הארגון לבין מאפייניו ודרכי פעילותו, עשויה להפוך בעצמה אבן נגף ומכשול לפעילות הארגון.
תנאי יסודי של כל תכנית אבטחה הוא שהיא תהיה מותאמת למאפייני הפעילות של הארגון ולצרכיו. תכנית האבטחה צריכה להיות מתוכננת במקצועיות ומתוך יישוב דעת בשקלול של עלות מול תועלת. היא תהיה ממוקדת כנגד האיום ולא תפגע ברמת השרות שהארגון אמור להעניק לבאים בשעריו. תכנית כזו תעביר מסר מרגיע של שליטה במצב כלפי הציבור ומסר תקיף של מוכנות כלפי היריב.
ברוב רובם של המקרים, לא ניתן להבטיח מניעה מוחלטת של תרחישים הנושאים בחובם סיכון. הנחת העבודה היא שגורמים עוינים יעשו כל שביכולתם על מנת לממש את זממם, מכות טבע אינן בתחום שליטתנו מלכתחילה ומערכות טכנולוגיות עשויות לצאת מכלל שליטה בכל רגע נתון. ברם, אפשר גם אפשר להיערך מבעוד זמן באופן שיסכל פעולות זדון או יצמצם את פגיעתם, ימנע השלכות אסון של פגעי טבע ויפחית את נזקן של תאונות טכנולוגיות.
הגנה על תשתיות ומתקנים מפני פעולות טרור מציבה אתגר עצום בפני הרשויות והגורמים העוסקים בכך. בצד הצורך לקיים מערכי אבטחה, חייבת להיות הכרה בכך שהחברה איננה יכולה להרשות לעצמה את העלויות ואת הפגיעה באיכות החיים הכרוכים בהגנה מוחלטת כלפי כל נקודה ומול כל סוג של סיכון בכל מקום. יש על כן לזהות ולתעדף את הסיכונים כנגד התשתיות הללו, על מנת לתכנן וליישם את פתרונות האבטחה המתאימים ביותר.
ניתוח הסיכונים הוא הכלי המיועד על מנת לאפשר היערכות זו.
מטרת מסמך זה הנה להציג את המתודולוגיה בה יש לפעול לשם ביצוע ניתוח הסיכונים, קרי, את  האופן בו יש להעריך את הסיכון להתקפות טרור ואירועים עוינים כלפי תשתיות קריטיות ונכסי המפתח במדינה, כמו גם כלפי ארגונים, אתרים הומי אדם ומתקנים, ואת הכיוונים והעקרונות לניהול הסיכונים.
המתודולוגיה המוצגת המסמך זה מותאמת בראש וראשונה להתמודדות עם איומים של גורמים עוינים לבצע פעולות זדון במתווים של חבלה, כמו גם במתווים פליליים. ואולם, מתודולוגיה זו מותאמת אף להתמודדות אל מול איומים של אסונות טבע, אסונות טכנולוגיים ואירועים משולבים כגון רעידת אדמה המחוללת שרשרת של תקלות טכנולוגיות, או פעולה מלחמתית המחוללת שרשרות של אירועים וכשלים בביצוען של מערכות.

 ניתוח סיכונים מהו

ניתוח סיכונים הוא התהליך בו מזהים קיום של גורמי סיכון, קובעים את מאפייניהם, מעריכים את רמת הסיכון, מדרגים את הסיכונים וקובעים את רמת קבילותם, בהתאם לבקרות הקיימות וממליצים על האמצעים ועל התהליכים להפחתתם או לנטרולם.
ניתוח הסיכונים הנו, לפיכך, מתודה ניהולית, פרואקטיבית, העוסקת בטיפול בנזק עתידי עוד לפני שהוא נגרם, לאמור הדגש הוא על פוטנציאל נזק ולא על נזק שכבר נגרם[1].
תהליך ניתוח הסיכונים כולל שלושה מרכיבים כדלקמן[2]:

• הערכת הסיכון - כלל הפעולות אשר מטרתן להעריך את הסבירות להתרחשות של אירועים ואת חומרתם. זוהי למעשה השמאות של הסיכון.
• ניהול הסיכון - הצגת המענה האופטימאלי לסיכון: כאן יבוצע תיעדוף משימות אל מול סל תקציב ומשאבים וכאן יתוכנן גם השילוב האופטימאלי של המודל בתכניות אבטחה ובאמצעים הננקטים להתמודדות אל מול איומים אחרים – כגון איומי טרור ומוכנות למצבי חירום.
• תקשור סיכונים - כרוך בחילופי המידע שבין שמאי הסיכון, מנהלי הסיכון ובעלי העניין בנושא הסיכון (הנהלת הארגון/גורמי ממשל/בעלי מניות/ציבור/ארגונים שכנים או מושפעים). זוהי למעשה "הפוליטיקה של ניהול הסיכונים".

 

[1]  הטיפול בנזק שכבר נגרם שייך לתחומי  ניהול אחרים כגון ניהול משברים

[2]  קיימת נטייה מוטעית לבודד ולטפל אך ורק במרכיב מסוים של הסיכון "סקר סיכונים", "ניהול סיכונים" וכיוצ"ב. זהו איננו ניתוח סיכונים.